מה פתאום חוק הגנה על עצים ?

בישראל יש חובה לסקרי בטיחות עצים ,

איך קרה שהגענו לחקיקה בנושא ?

אין ועדה ספציפית אחת שעמדה בראש ההחלטה לחייב סקרי בטיחות עצים בישראל, אלא מדובר בתהליך רגולטורי שהתגבש דרך כמה גופים ממשלתיים וחקיקה הדרגתית. הבסיס החוקי הוותיק ביותר הוא פקודת היערות הישראלית, שנחקקה ב-1926, הכוללת איסורים וחובות הרלוונטיים כמעט לכל פרויקט בנייה בישראל; לפי סעיף 15(א) אסור לכרות או להעתיק עץ בוגר או אילן מוגן ללא רישיון מפקיד היערות. כמה גופים היו מעורבים בתהליך של קביעת מדיניות זו:

1.קק”ל (קרן קיימת לישראל)

קק”ל, כאחראית על ניהול היערות והשטחים הפתוחים בישראל, מילאה תפקיד מרכזי בקידום חוקים להגנת עצים. היא נחשבת לגורם מוביל בשמירה על עצים ושימור יערות. קק״ל נטעה למעלה מ-240 מיליון עצים על פני כ-100,000 הקטרים בישראל במשך יותר ממאה שנה, וכ-13 אחוזים משטח המדינה נמצא תחת ניהול שלה. בשנים האחרונות הארגון נוטע כשלושה מיליון עצים בכל שנה ברחבי ישראל, כאשר כ-30 אחוזים מהם נשתלים על ידי מתנדבים.

2. משרד החקלאות ופיתוח הכפר

המשרד אחראי על חוק הגנת העצים, והוא הגוף שמעניק היתרי כריתה או העתקה של עצים בוגרים. יחידת פקיד היערות, שנמצאת במסגרת משרד החקלאות, אחראית ליישום חוק זה, והיא עוסקת בבדיקת בקשות לכריתה או העתקה של עצים במסגרת פרויקטי בנייה. הגשת בקשה לרישיון לכריתה או העתקה של עץ בוגר מוגן בישראל כרוכה בתשלום אגרה של 55 ש״ח לפקיד היערות. במסגרת ההגדרות המקצועיות, סקר עצים להיתר בנייה בישראל מעריך את כל העצים הבוגרים – המוגדרים כעצים בגובה מעל 2 מטר וקוטר גזע מ-10 ס״מ ומעלה הנמדד בגובה 1.30 מ׳ מהקרקע (DBH). כמו כן, כ-70 מיני עצים נפוצים נרשמו כמינים מוגנים – אסור לכרות אותם גם אם אינם בוגרים, וכוללים בין השאר זית, חרוב, אלון, אלה, חרוב מצוי, ואורן ירושלים.

3. ועדות התכנון והבנייה המקומיות והארציות

ועדות התכנון והבנייה המקומיות והארציות, שפועלות תחת משרד הפנים, מעורבות בקביעת התקנות הנוגעות לסקרים ולשמירה על ערכי טבע, כולל עצים, במסגרת תכניות מתאר מקומיות ובאישורי בנייה. תקנות אלו קובעות מתי וכיצד יש לבצע סקרי עצים כחלק מהליך קבלת היתר בנייה.

4. המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה היה מעורב אף הוא בקידום ההגנה על עצים והכנסת חובת סקרי בטיחות עצים כחלק מהליך התכנון והבנייה, במיוחד במסגרת פרויקטים בעלי השפעות סביבתיות משמעותיות. בינואר 2022, ממשלת ישראל אישרה תכנית לאומית לנטיעת 450,000 עצים אורבניים עד 2040 בעלות מוערכת של 2.25 מיליארד ש״ח, להשגת הצללה רציפה של 70 אחוזים במדרכות עירוניות לאורך כ-3,200 ק״מ ב-100 רשויות מקומיות.

5. הכנסת

הכנסת הייתה אחראית על חקיקה ושדרוג חוקים כמו חוק היערות וחוק התכנון והבנייה. תיקונים שהוכנסו לחוק התכנון והבנייה בשנות ה-2000 המאוחרות, בעיקר בשנת 2008, הרחיבו את הגנת העצים והקשיחו את הדרישות לביצוע סקרים. ועדות הכנסת, כמו ועדת הפנים והגנת הסביבה, היו מעורבות בדיונים על חקיקה זו. העונש על כריתת עץ בוגר ללא רישיון בישראל הוא עד חצי שנת מאסר או קנס של עד 15,000 ש״ח; תיקון 2012 לפקודת היערות קבע שגיזום מסיבי הפוגע אנושות ביכולת הצמיחה של העץ נחשב גם הוא לכריתה. עם זאת, על פי דיווח גלובס, 56 אחוזים מהקנסות שהוטלו על עבירות כריתת עצים בישראל מעולם לא נגבו ולא הועברו למרכז לגביית קנסות, מה שמעלה שאלות על אכיפת חוק שמירת העצים.

ההחלטה לחייב סקרי עצים לבטיחות נבעה מתהליך שכולל חקיקה, לחץ ציבורי ודיונים מקצועיים. לא הייתה “ועדה מרכזית” אחת שעמדה בראש המהלך, אלא מדובר בקבוצות עבודה בתוך משרדים ממשלתיים שונים שגיבשו את החוקים והתקנות לאורך זמן.