בישראל יש חובה לסקרי בטיחות עצים ,
איך קרה שהגענו לחקיקה בנושא ?
אין ועדה ספציפית אחת שעמדה בראש ההחלטה לחייב סקרי בטיחות עצים בישראל, אלא מדובר בתהליך רגולטורי שהתגבש דרך כמה גופים ממשלתיים וחקיקה הדרגתית. כמה גופים היו מעורבים בתהליך של קביעת מדיניות זו:
1.קק”ל (קרן קיימת לישראל)
קק”ל, כאחראית על ניהול היערות והשטחים הפתוחים בישראל, מילאה תפקיד מרכזי בקידום חוקים להגנת עצים. היא נחשבת לגורם מוביל בשמירה על עצים ושימור יערות.
2. משרד החקלאות ופיתוח הכפר
המשרד אחראי על חוק הגנת העצים, והוא הגוף שמעניק היתרי כריתה או העתקה של עצים בוגרים. יחידת פקיד היערות, שנמצאת במסגרת משרד החקלאות, אחראית ליישום חוק זה, והיא עוסקת בבדיקת בקשות לכריתה או העתקה של עצים במסגרת פרויקטי בנייה.
3. ועדות התכנון והבנייה המקומיות והארציות
ועדות התכנון והבנייה המקומיות והארציות, שפועלות תחת משרד הפנים, מעורבות בקביעת התקנות הנוגעות לסקרים ולשמירה על ערכי טבע, כולל עצים, במסגרת תכניות מתאר מקומיות ובאישורי בנייה. תקנות אלו קובעות מתי וכיצד יש לבצע סקרי עצים כחלק מהליך קבלת היתר בנייה.
4. המשרד להגנת הסביבה
המשרד להגנת הסביבה היה מעורב אף הוא בקידום ההגנה על עצים והכנסת חובת סקרי בטיחות עצים כחלק מהליך התכנון והבנייה, במיוחד במסגרת פרויקטים בעלי השפעות סביבתיות משמעותיות.
5. הכנסת
הכנסת הייתה אחראית על חקיקה ושדרוג חוקים כמו חוק היערות וחוק התכנון והבנייה. תיקונים שהוכנסו לחוק התכנון והבנייה בשנות ה-2000 המאוחרות, בעיקר בשנת 2008, הרחיבו את הגנת העצים והקשיחו את הדרישות לביצוע סקרים. ועדות הכנסת, כמו ועדת הפנים והגנת הסביבה, היו מעורבות בדיונים על חקיקה זו.
ההחלטה לחייב סקרי עצים לבטיחות נבעה מתהליך שכולל חקיקה, לחץ ציבורי ודיונים מקצועיים. לא הייתה “ועדה מרכזית” אחת שעמדה בראש המהלך, אלא מדובר בקבוצות עבודה בתוך משרדים ממשלתיים שונים שגיבשו את החוקים והתקנות לאורך זמן.