העתקת עץ בוגר היא רק נקודת הפתיחה בתהליך מורכב שדורש מעקב אינטנסיבי ומקצועי. כאגרונומית עם למעלה מ-30 שנות ניסיון בפיקוח על העתקת עצים, אני רואה שוב ושוב את אותה התופעה: בעלי נכסים ויזמים משקיעים עשרות אלפי שקלים בפיקוח וליווי של העתקת עצים עצמה, אבל מזניחים את התקופה הקריטית ביותר – 12 החודשים שאחרי ההעתקה.
השנה הראשונה לאחר העתקה היא תקופת התאוששות קריטית שבה העץ נמצא במצב של “טיפול נמרץ” פיזיולוגי. במהלך תקופה זו, העץ חייב לפתח מערכת שורשים חדשה תוך כדי התמודדות עם לחץ הסתגלותי עצום. סטטיסטיקות מהשטח מראות שכ-40% מהעצים המועתקים שאינם מקבלים מעקב מקצועי נכנסים למצב של דעיכה חמורה במהלך השנה הראשונה, גם אם ההעתקה עצמה בוצעה בצורה מושלמת.
המדריך הזה מפרט את פרוטוקול המעקב המקצועי שאני מיישמת בפרויקטים שלי, חודש אחר חודש, כדי להבטיח שהשקעה של מאות אלפי שקלים בהעתקת עץ בוגר לא תלך לטמיון.
למה 12 החודשים הראשונים הם קריטיים
העתקת עץ בוגר יוצרת טראומה פיזיולוגית משמעותית. כאשר מעתיקים עץ, אנחנו כורתים בין 60% ל-80% ממערכת השורשים הקיימת. זה אומר שהעץ פתאום נותר עם מערכת שורשים מצומצמת שצריכה לספק מים ומינרלים לכל נפח הצמרת הקיים. במקביל, העץ חייב להשקיע אנרגיה עצומה בפיתוח שורשים חדשים בסביבה לא מוכרת.
התהליך הזה מחולק לשלושים מובחנים:
שלב הלם והישרדות (חודשים 1-3)
בחודשים הראשונים אחרי ההעתקה, העץ נמצא במצב של “שוק פיזיולוגי”. מערכת השורשים הקטומה לא מספיקה לספק את צרכי המים והמינרלים של הצמרת. העץ מגיב על ידי הפחתת אידוי, סגירת נקבוביות, והאטת תהליכי צמיחה. במקרים קיצוניים, העץ יזרוק עלים או ייכנס למצב של דורמנטיות מוקדמת. זהו המצב הפגיע ביותר, והטיפול בתקופה זו קובע במידה רבה את סיכויי ההישרדות.
שלב התאוששות והסתגלות (חודשים 4-8)
אם הטיפול הראשוני היה נכון, העץ מתחיל לפתח שורשים פעילים חדשים שחודרים לאדמה החדשה. תהליך זה מאפשר שיפור הדרגתי באספקת המים והמינרלים. אנחנו רואים סימני התאוששות: צמיחת עלווה חדשה, תפרחת (אם עונתית), וחיזוק כללי של מצב העץ. עדיין, המאזן הפיזיולוגי עדין ביותר, וכל סטייה בטיפול עלולה להחזיר את העץ למצב של דעיכה.
שלב ביסוס וייצוב (חודשים 9-12)
בחודשים האחרונים של השנה הראשונה, מערכת השורשים החדשה צריכה להיות כבר מפותחת מספיק כדי לספק את צרכי העץ באופן יציב יותר. העץ מתחיל לחזור לפעילות צמיחה רגילה, אם כי עדיין לא בקצב של עץ שלא עבר העתקה. זוהי תקופה של מעבר הדרגתי מטיפול אינטנסיבי לטיפול תחזוקה רגיל.
כל שלב דורש התאמה ספציפית של פרוטוקול הטיפול, והבנת התזמון הזה חיונית להצלחה. סקר עצים מקצועי לפני ההעתקה כבר צריך לזהות את המאפיינים הפיזיולוגיים של העץ שישפיעו על התאוששותו.
פרוטוקול המעקב החודשי: מה בודקים ומתי
הניסיון המקצועי שלי מלמד שמעקב עקבי ושיטתי הוא המפתח להצלחה. להלן הפרוטוקול המדויק שאני מיישמת:
חודש 1: בדיקה שבועית
תדירות: פעמיים בשבוע בשבועיים הראשונים, פעם בשבוע בשבועיים הנוספים
מה בודקים:
- לחות אדמה: בדיקה בעומק 20-30 ס”מ מסביב לגוש השורשים. האדמה צריכה להיות לחה אבל לא רוויה.
- מצב העלווה: התבוננות בסימני קמילה, צהבת עלים, או נשירה לא עונתית. העלים צריכים לשמור על טורגור (נוקשות).
- יציבות פיזית: בדיקה שהעץ יציב ולא מתנדנד ברוח. תנועה יתר מעידה על אי-התבססות הגוש.
- מערכת ההשקיה: וידוא שהטפטפות פועלות, הלחץ תקין, והכיסוי הרווי באזור כל גוש השורשים.
התערבויות נפוצות:
- התאמת משטר ההשקיה בהתאם ללחות בפועל ולתנאי מזג האוויר
- הוספת צל זמני אם רואים סימני מתח תרמי
- חיזוק מערכת התמיכה אם יש תנועה
חודשים 2-3: מעבר להשגחה תכופה
תדירות: פעם בשבוע
מה בודקים:
- התפתחות שורשים חדשים: בדיקה עדינה בשולי גוש השורשים לזיהוי שורשים לבנים פעילים
- מערכת הכרוז: בדיקה שהעץ לא “שוקע” ושהגדה מסביב לגוש נשמרת בצורה נכונה
- מצב המולץ’ והכיסוי: וידוא שהמולץ’ לא נדחס ושומר על עובי של 7-10 ס”מ
- פעילות חרקים או מחלות: חיפוש סימני התקפות מזיקים שמנצלים את החולשה של העץ
התערבויות:
- הפחתה הדרגתית בתדירות ההשקיה אם העץ מראה יציבות
- טיפול מונע במחלות פטרייתיות אם התנאים לחים
- הסרת עלווה מתה או חולה
חודשים 4-6: מעקב דו-שבועי
תדירות: פעם בשבועיים
מה בודקים:
- צמיחה חדשה: תיעוד הופעת ניצנים, עלים חדשים, או תפרחת
- קצב הגדילה: מדידת אורך נצרים חדשים להערכת קצב ההתאוששות
- מצב הקליפה: בדיקה לסדקים, נזילת מוהל, או סימני נמק
- מאזן מים: הערכה כללית של יחס צמרת-שורשים והתאמת ההשקיה
התערבויות:
- הפחתה נוספת בהשקיה אם מערכת השורשים התבססה
- גיזום תיקוני עדין אם יש ענפים מתים
- התחלת תוכנית דישון מותאמת (אם לא החלה קודם)
בתקופה זו, חשוב מאוד להבין את הדרישות החוקיות להעתקת עצים, במיוחד בפרויקטים של פינוי-בינוי שבהם יש מעקב מצד רשויות.
חודשים 7-9: מעבר למעקב חודשי
תדירות: פעם בחודש
מה בודקים:
- התפתחות נפח צמרת: הערכת גידול הצמרת ביחס לתקופה הקודמת
- מצב בריאות כללי: ניקוד לפי מדדי VTA (Visual Tree Assessment)
- יציבות מכנית: בדיקה שהעץ עומד יציב גם ברוחות חזקות
- התאמה עונתית: הכנה לחורף (ניקוז) או לקיץ (הגברת השקיה)
התערבויות:
- שינוי משטר ההשקיה בהתאם לעונה
- הכנת העץ לתנאי מזג אוויר קיצוניים (קור או חום)
- תוכנית דישון להחלמה מואצת
חודשים 10-12: סיום התקופה הקריטית
תדירות: פעם בחודש
מה בודקים:
- הערכה מסכמת: השוואה למצב ההתחלתי והערכת אחוז ההצלחה
- עצמאות פיזיולוגית: בדיקה שהעץ יכול לשרוד עם טיפול תחזוקה רגיל
- תכנון לטווח ארוך: קביעת לוח זמנים לטיפול שוטף בשנים הבאות
סימני אזהרה שדורשים התערבות מיידית
לאורך 12 החודשים, יש סימני אזהרה ספציפיים שדורשים התערבות אגרונומית מיידית:
סימני מתח מים חמור
תסמינים:
- קמילת עלים בשעות הבוקר המוקדמות (לא רק בשעות הצהריים)
- צהבת עלים מהירה שמתקדמת מהעלים הישנים לצעירים
- נשירה מסיבית של עלים (מעל 30% מהצמרת)
- התכווצות של קליפה או סדקים אורכיים בגזע
פעולות מיידיות:
- הגברה מיידית של ההשקיה ב-50-100%
- הוספת צל זמני באזורים חשופים
- ריסוס עלווה בשעות הערב
- בדיקת חדירות האדמה ושיפור ניקוז אם נדרש
סימני מחלות או מזיקים
תסמינים:
- כתמים על העלים שמתרחבים במהירות
- נזילת מוהל או מוגלה סביב פצעי גיזום
- נוכחות של חרקים יונקים על ענפים צעירים
- ריקבון בבסיס הגזע או בשורשים חשופים
פעולות מיידיות:
- איסוף דגימות לאבחון מעבדתי
- טיפול כימי או ביולוגי ממוקד
- שיפור תנאי אוורור סביב העץ
- הסרת רקמות נגועות
סימני כשל התבססות
תסמינים:
- תנועה של הגזע ברוחות קלות
- שקיעה של גוש השורשים מתחת לרמת הקרקע
- סדקים בין גוש השורשים לאדמה הסובבת
- היעדר שורשים חדשים בבדיקה בחודש 4-5
פעולות מיידיות:
- חיזוק מערכת התמיכה
- הוספת אדמה מסביב לגוש והידוק עדין
- בדיקת איכות האדמה והוספת שיפורי קרקע
- שקילה של העתקה נוספת למיקום מתאים יותר
הגשת בקשה לרישוי כריתה היא לפעמים הפתרון האחרון כאשר עץ מועתק נכנס למצב של דעיכה בלתי הפיכה.
פרוטוקול השקיה מותאם לאקלים הישראלי
ניהול ההשקיה הוא האתגר המרכזי בשנה הראשונה. התנאים האקלימיים בישראל – קיץ חם ויבש וחורף קריר ולח – דורשים התאמה עונתית מדויקת:
אביב (מרץ-מאי): תקופת צמיחה אקטיבית
- תדירות: יומית בשעות הבוקר המוקדמות
- כמות: 40-60 ליטר למ”ר של שטח גוש השורשים
- פיקוח: בדיקת לחות פעמיים בשבוע
- התאמה: הגברה בימים חמים במיוחד (מעל 30 מעלות)
קיץ (יוני-אוגוסט): תקופה קריטית
- תדירות: פעמיים ביום (בוקר וערב) בשיא הקיץ
- כמות: 60-80 ליטר למ”ר
- פיקוח: בדיקת לחות מדי יום
- התאמה: שקילה של ריסוס עלווה בשעות הערב
- שימת לב: זו התקופה המסוכנת ביותר לעצים מועתקים בישראל
סתיו (ספטמבר-נובמבר): הפחתה הדרגתית
- תדירות: פעם ביום עד ימים בלבד בסוף הסתיו
- כמות: 40-50 ליטר למ”ר
- פיקוח: פעם בשבוע
- התאמה: הפסקת השקיה בימי גשם
חורף (דצמבר-פברואר): השקיה משלימה
- תדירות: פעם ב-3-7 ימים, בהתאם למשקעים
- כמות: 20-30 ליטר למ”ר
- פיקוח: פעם בשבועיים
- התאמה: דגש על ניקוז מים עודפים ומניעת גיבוב
חשוב לזכור שעצים מוגנים ועצים שאינם מוגנים עשויים לדרוש פרוטוקולים שונים בהתאם למין ולגיל.
תוכנית הדישון השנתית
דישון נכון בשנה הראשונה הוא איזון עדין. מצד אחד, העץ זקוק לתזונה לבניית מערכת שורשים חדשה. מצד שני, דישון מופרז יכול לגרום למתח אוסמוטי או לעודד צמיחת עלווה על חשבון שורשים.
חודשים 1-3: ללא דישון
בתקופה הראשונה, אין להוסיף דשנים. העץ במצב של הלם פיזיולוגי ולא יכול לנצל אותם ביעילות. כל האנרגיה צריכה להיות מופנית להשקיה נכונה והתבססות.
חודשים 4-6: התחלת דישון עדין
- סוג דשן: דשן איטי שחרור עם NPK מאוזן (10-10-10 או דומה)
- כמות: 30-50 גרם למ”ר של שטח גוש השורשים
- שיטה: פיזור במעגל מסביב לגוש, במרחק 20 ס”מ ממנו
- תדירות: פעם אחת בתקופה זו
חודשים 7-12: תוכנית דישון מותאמת
- סוג דשן: מעבר לדשן עם יחס גבוה יותר של זרחן (5-15-5) לעידוד התפתחות שורשים
- כמות: 50-70 גרם למ”ר
- שיטה: פיזור בשתי מנות – אחת בחודש 7 ואחת בחודש 10
- תוספות: שקילה של דשן עלווה (Foliar feeding) בריכוז נמוך פעם בחודש בחודשים 8-11
חשוב: לעולם אין להשתמש בדשנים כימיים ריכוזיים בקרבת העץ. העדפה לדשנים אורגניים או איטיי שחרור שמשחררים תזונה בצורה הדרגתית.
עלויות פיקוח מקצועי: ההשקעה שמשתלמת
הרבה לקוחות שואלים אותי: “האם באמת צריך פיקוח אגרונומי למשך שנה שלמה?” התשובה המקצועית שלי היא חד-משמעית – כן, במיוחד עבור עצים בעלי ערך גבוה.
מבנה העלויות
פיקוח רגיל (עצים עד 5 מטר):
- חודשים 1-3: ₪1,200-1,800 לחודש (ביקורים שבועיים)
- חודשים 4-6: ₪800-1,200 לחודש (ביקורים דו-שבועיים)
- חודשים 7-12: ₪500-800 לחודש (ביקורים חודשיים)
- סה”כ שנתי: ₪9,000-14,000
פיקוח אינטנסיבי (עצים מעל 5 מטר או מוגנים):
- חודשים 1-3: ₪2,000-3,000 לחודש
- חודשים 4-6: ₪1,500-2,200 לחודש
- חודשים 7-12: ₪1,000-1,500 לחודש
- סה”כ שנתי: ₪16,000-26,000
מה כלול בשירות הפיקוח?
- ביקורים קבועים בתדירות מותאמת
- בדיקות לחות אדמה וניתוח פיזיולוגי
- התאמת פרוטוקול השקיה ודישון
- זיהוי מוקדם של מחלות ומזיקים
- תיעוד צילומי ודיגיטלי של התקדמות
- דוח חצי שנתי ושנתי מפורט
- זמינות טלפונית לשאלות דחופות
- תיאום עם קבלנים ומערכות השקיה
החישוב הכלכלי
עץ בוגר מועתק עולה בדרך כלל ₪50,000-200,000 (כולל ההעתקה עצמה). אובדן של עץ כזה בשנה הראשונה אומר:
- אובדן מלא של ההשקעה בהעתקה
- צורך בהעתקת עץ חלופי (עלות נוספת זהה)
- עלויות סילוק העץ המת (₪3,000-8,000)
- עיכוב בלוח זמנים של הפרויקט
- סה”כ אובדן: ₪100,000-400,000
לעומת זאת, השקעה של ₪15,000 בפיקוח מקצועי שנתי מגדילה את סיכויי ההצלחה מ-60% ל-95%. זה החישוב הפשוט ביותר להשבת ההשקעה.
ייעוץ אגרונומי מוקדם הוא קריטי גם בשלבי התכנון של פרויקט, לפני שמחליטים על העתקה.
טעויות נפוצות בשנה הראשונה
מהניסיון המקצועי שלי, אלו הטעויות הקלאסיות שפוגעות בעצים מועתקים:
טעות 1: השקיה לא מספקת בקיץ הראשון
התסמין: בעלי נכסים מפחיתים השקיה כי “העץ נראה טוב” או בגלל חשש מהצפה. התוצאה: קמילה פתאומית ודעיכה בשיא הקיץ.
הפתרון: עקבו אחר הפרוטוקול גם אם העץ נראה טוב. בקיץ הישראלי, אידוי עולה על 10 מ”מ ביום – זה אומר לפחות 60 ליטר ליום עבור עץ בינוני.
טעות 2: גיזום מוגזם “כדי לעזור לעץ”
התסמין: בעלים חושבים שגיזום נוסף יפחית את העומס על השורשים. התוצאה: פגיעה ביכולת הפוטוסינטזה והחלשת העץ.
הפתרון: הגיזום נעשה לפני ההעתקה. בשנה הראשונה מסירים רק ענפים מתים או שבורים, ללא גיזום “עיצובי”.
טעות 3: דישון מוקדם מדי או מוגזם
התסמין: הוספת דשן בחודשים הראשונים “כדי לעזור לעץ להתאושש מהר”. התוצאה: שריפת שורשים או עידוד צמיחת עלווה על חשבון שורשים.
הפתרון: המתינו 3-4 חודשים לפני כל דישון, והשתמשו בכמויות מופחתות.
טעות 4: הזנחה בחורף “כי יורד גשם”
התסמין: הנחה שהגשם מספיק. התוצאה: ייבוש הדרגתי של גוש השורשים בימים היבשים שבין הגשמים.
הפתרון: גם בחורף צריך מעקב והשקיה משלימה בתקופות ללא גשם של מעל 5 ימים.
טעות 5: אי-טיפול בסימני אזהרה מוקדמים
התסמין: התעלמות מצהבת קלה או קמילה “כי אולי זה יעבור”. התוצאה: הידרדרות מהירה למצב קריטי.
הפתרון: כל שינוי במצב העץ דורש בדיקה מקצועית מיידית.
טעויות נפוצות בהיתרי עצים מתחילות לעתים כבר בשלב התכנון הראשוני.
תיעוד והערכה: איך יודעים שהעץ מצליח
תיעוד שיטתי הוא חלק בלתי נפרד מפיקוח מקצועי. אני מנהלת עבור כל עץ מועתק “תיק רפואי” שכולל:
תיעוד צילומי
- תמונות מ-4 כיוונים: צפון, דרום, מזרח, מערב
- צילום תקריב של הקליפה בגזע הראשי
- תמונות של עלווה מייצגת
- תיעוד אזור גוש השורשים
- תדירות: שבועית בחודשים 1-3, חודשית אחר כך
מדידות כמותיות
- קוטר גזע: מדידה ב-DBH (Diameter at Breast Height) פעם ב-3 חודשים
- היקף צמרת: מדידת קוטר הצמרת מצפון לדרום וממזרח למערב
- אורך נצרים חדשים: מדידת 5 נצרים מייצגים מדי חודש
- ספירת עלים: אומדן כמות העלים לעומת קו הבסיס
- לחות אדמה: בדיקה במד לחות דיגיטלי
ניקוד בריאות
אני משתמשת במערכת ניקוד שפיתחתי המבוססת על VTA:
- 10-9: עץ מצוין, צמיחה אקטיבית
- 8-7: עץ בריא, התאוששות תקינה
- 6-5: עץ סביר, דורש מעקב צמוד
- 4-3: עץ בסיכון, נדרשות התערבויות
- 2-1: עץ קריטי, סיכוי נמוך להישרדות
הניקוד מתעדכן בכל ביקור ומאפשר לעקוב אחר מגמה.
מקרה בוחן: אלון תבורי שהציל פרויקט בתל אביב
בפרויקט פינוי-בינוי בצפון תל אביב, הועתק אלון תבורי בן 45 שנה, בגובה 8 מטרים, עם היקף גזע של 120 ס”מ. העץ היה מוגן לפי חוק, והיזם השקיע ₪180,000 בהעתקה מקצועית. אני קיבלתי את תיק הפיקוח מיד לאחר ההעתקה באפריל.
החודשים הראשונים: משבר ומענה
בשבוע השלישי, העץ החל להראות סימני מתח חמור: קמילה בשעות הבוקר ונשירה של כ-20% מהעלים. בדיקה מעמיקה גילתה שמערכת ההשקיה לא כיסתה את כל שטח גוש השורשים, והאדמה בצד הדרומי היתה יבשה.
התערבויות מיידיות:
- הוספת 6 טפטפות נוספות בצד הדרומי
- הכפלת כמות המים היומית ל-120 ליטר
- התקנת רשת צל זמנית מצד דרום-מערב
- ריסוס עלווה יומי בשעה 18:00
תוך שבועיים העץ התייצב, אבל היינו בעין הסערה.
קיץ ראשון: האתגר הגדול
ביולי, בגל חום של 5 ימים מעל 38 מעלות, העץ התחיל להראות שוב סימני מתח. הפעם הבעיה היתה באיכות המים – התברר שהעץ מושקה במים ממוחזרים עם מליחות גבוהה (EC של 2.8).
פתרון:
- מעבר להשקיה במים מתוקים
- שטיפת האדמה בכמות גדולה של מים
- הוספת גבס חקלאי לשיפור חדירות
סתיו וחורף: התאוששות
עד אוקטובר, העץ החל לפתח נצרים חדשים. בנובמבר הופיעה פריחה נורמלית (אם כי דלילה), ובדצמבר כבר ראינו שורשים לבנים פעילים שחרגו מגוש השורשים המקורי.
תוצאות לאחר שנה
- העץ פיתח מערכת שורשים תפקודית
- צמרת התאוששה לכ-80% מהנפח המקורי
- הניקוד עלה מ-4 בשבוע 3 ל-8 בחודש 12
- הפרויקט קיבל אישור סופי מפקיד היערות
- החיסכון למזמין: למעלה מ-₪200,000 (עלות העתקה חלופית)
המקרה הזה מדגים למה מעקב מקצועי חיוני – ללא התערבות מיידית בשבוע 3 וביולי, העץ לא היה שורד.
התאמות מיוחדות לפי מיני עצים
לא כל העצים מגיבים באותה צורה להעתקה. הנה כמה התאמות לפי מינים נפוצים בישראל:
עצי זית (Olea europaea)
- יתרון: התאוששות טובה יחסית, עמידות לבצורת
- חולשה: רגישים לרטיבות יתר בחורף
- התאמה: דגש על ניקוז בחורף, הפחתת השקיה בינואר-פברואר
- זמן התאוששות צפוי: 8-10 חודשים
אקליפטוסים (Eucalyptus spp.)
- יתרון: צמיחה מהירה, יכולת התאוששות טובה
- חולשה: צריכת מים גבוהה, רגישים למחלות פטרייתיות
- התאמה: השקיה גבוהה יותר (פי 1.5), בדיקות פטרולוגיות חודשיות
- זמן התאוששות צפוי: 6-8 חודשים
דקלים (Phoenix spp.)
- יתרון: יכולת הישרדות גבוהה, עמידות לחום
- חולשה: תהליך איטי מאוד, רגישים לחסרים תזונתיים
- התאמה: דישון בברזל ומגנזיום, גיזום עלווה מבוקר
- זמן התאוששות צפוי: 12-18 חודשים
פיקוסים (Ficus spp.)
- יתרון: יכולת הסתגלות מעולה
- חולשה: רגישים מאוד לשינויי לחות בשנה הראשונה
- התאמה: שמירה על לחות יציבה, הימנעות מתנודות קיצוניות
- זמן התאוששות צפוי: 8-10 חודשים
הבנת הדרישות הספציפיות של כל מין היא חלק מהנספח הנופי בתכנון פרויקט.
סיכום: ההשקעה בטיפול נמרץ
12 החודשים הראשונים לאחר העתקת עץ הם תקופת טיפול נמרץ שדורשת מעקב מקצועי, השקעה כספית, וקפדנות יומיומית. זהו הפער הגדול בין העתקה מוצלחת להעתקה כושלת.
הנקודות המרכזיות:
- מעקב שבועי בחודשים 1-3 הוא קריטי
- ניהול השקיה מותאם לעונות הוא המפתח להצלחה
- זיהוי מוקדם של בעיות מציל עצים
- השקעה בפיקוח מקצועי משתלמת כלכלית
- כל מין דורש התאמה ספציפית
סקר בטיחות עצים צריך להתבצע גם לעצים מועתקים בתום השנה הראשונה כדי לוודא יציבות מכנית.
קראו גם
מעוניינים להרחיב את הידע שלכם בנושא העתקת עצים ותהליכים רגולטוריים? המדריך המקיף לסקר עצים מסביר את כל התהליך מההתחלה. רוצים להבין את לוח הזמנים המלא מהסקר ועד האישור? נתקלתם בבעיות עם פקיד היערות? כדאי לקרוא על למה פקיד היערות מסרב ואיך לתקן. למידע נוסף על חפירת תעלות ליד עצים באתרי בנייה.
צריכים פיקוח מקצועי על העתקת עצים? עליזה, אגרונומית עם מעל 30 שנות ניסיון, מספקת שירותי מעקב ופיקוח מלאים למשך 12 החודשים הקריטיים. צרו קשר עוד היום לייעוץ ראשוני ללא עלות.
