054-5778848

בוא נעשה מסיק זיתים

אינפוגרפיקה

אחד מהעצים הפופולריים השתולים בארצנו הם עצי הזית.

ניתן לראות אותם במטעים הפרושים בצידי הדרך מצפון לדרום וכן ניטעים רבות בגינון הציבורי ובפרטי.

עץ הזית הוא אחד מעצי הפרי העתיקים והעמידים ביותר באגן הים התיכון – תוחלת החיים הממוצעת שלו נעה בין 400 ל-600 שנה, וקיימים עצים מונומנטליים שעוברים את גיל 2,000 השנה ועדיין מניבים פרי (Olive – Wikipedia). זו אחת הסיבות שהבחירה בעץ הנכון למסיק היא השקעה לדורות, לא רק לעונה אחת.

מספרים שכדאי להכיר על עץ הזית
🌿 400–600 שנה
תוחלת החיים הממוצעת של עץ זית באגן הים התיכון מקור
25–50 ק"ג
יבול שנתי לעץ בוגר בשיא הפרודוקטיביות (גיל 20–50) מקור
💧 6–10 מיליון ליטר
צריכת מים שנתית לדונם פרדס בוגר (גשם והשקיה יחד) מקור
🌱 5 שנים
גיל מינימלי בו עץ זית מתחיל להניב פרי איכותי באופן עקבי מקור

חודשי ספטמבר עד דצמבר, בהם הפרי בשל ומוכן לקטיף הם חודשי המסיק. נהוג להתחיל במסיק הזיתים לאחר שירד היורה – הגשם הראשון. הדרך הנוחה והמקובלת למסיק היא הנחת יריעות בד או פלסטיק וניעור ענפי העץ.
את הזיתים שאספתם יש לכבוש מיד לאחר הקטיף כדי לשמור על טריות וערכי התזונה גבוהים וטובים.

בחירת עץ זית טוב למסיק תלויה בכמה גורמים מרכזיים שמשפיעים על כמות ואיכות הפרי. הנה מה שצריך לבדוק:

זן העץ

לזיתים יש זנים רבים, ולכל זן תכונות ייחודיות מבחינת הטעם, התכולה השומנית והשימושים (שמן או כבישה).

לשמן זית: זנים כמו ברנע, סורי או פיקואל ידועים בתכולת שמן גבוהה ואיכותית.

לכבישה: זנים כמו נבאלי או קלמטה מתאימים יותר לכבישה.

מאפיין זני שמן (ברנע, סורי, פיקואל) זני כבישה (נבאלי, קלמטה)
תכולת שמן גבוהה (20%–28%) בינונית (12%–18%)
גודל פרי קטן עד בינוני גדול ובשרני
מועד מסיק אוקטובר–נובמבר (שחור-סגול) ספטמבר–אוקטובר (ירוק או שחור)
שיטת קטיף ניעור ענפים על יריעות קטיף עדין ביד למניעת חבטות
שימוש סופי שמן זית כתית מעולה זיתים שלמים בשימור / מליחה

מצב הפרי

– חפשו עצים שבהם הזיתים גדולים יחסית, בוהקים ונראים שלמים ובריאים.

– הימנעו מעצים שבהם רוב הזיתים מכורסמים, נגועים במחלות או נשרו מוקדם מדי.

חשוב לדעת שמאז 2013, אז זוהה לראשונה באירופה (באזור פוליה שבדרום איטליה) החיידק Xylella fastidiosa הגורם ל”תסמונת הניוון המהיר של הזית”, מתו מיליוני עצי זית עתיקים והאיום על מטעי הים התיכון נמשך (PMC / Phytopathology). לכן בדיקה ויזואלית של מצב העלווה והענפים לפני המסיק קריטית במיוחד.

מצב העץ

– עץ בריא עם עלווה צפופה וירוקה מעיד על טיפוח טוב ומערכת שורשים חזקה.

– גזע עמיד וללא סימני מחלות (כמו סדקים עמוקים, עובש או מזיקים) מעיד על יכולת התמדה ביבול.

גיל העץ

עצי זית מניבים בדרך כלל פרי איכותי מגיל 5 שנים ואילך. עצים בוגרים בגיל 20 עד 50 שנה מגיעים לשיא הפרודוקטיביות ומניבים בין 25 ל-50 ק”ג זיתים בשנה (במקרה של שנת שיא); עצים עתיקים נותנים יבולים נמוכים יותר, אך לרוב באיכות גבוהה במיוחד (ResearchGate – Mediterranean olive yield study).

מיקום וסביבה

עצים שגדלים באזורים שטופי שמש, עם ניקוז טוב וקרקע עשירה במינרלים, יניבו פרי באיכות טובה יותר. עץ הזית גם נחשב לעמיד ביותר לקור מבין עצי הפרי הסובטרופיים: בטמפרטורה של 0 עד -3°C נגרם נזק קל לנבטים בלבד, ב–6 עד -7°C כמעט כל איברי הצמח נפגעים, ומתחת ל–12°C הנזק חמור עד כדי השמדת העץ (PMC – Cold Stress in Olea europaea Review). מיקום מוגן מרוחות צפוניות חזקות יסייע לאיכות יבול עקבית לאורך השנים.

מטריצת חומרת נזקי קור בעץ הזית מקור
חומרה טמפרטורה השפעה על העץ פעולה מומלצת
0°C עד −3°C נזק קל לנבטים בלבד; העלים והענפים שלמים ניטור רגיל; אין צורך בהתערבות
−3°C עד −6°C פגיעה בעלים צעירים ובחלק מן הענפים הדקים השקיה מקדימה לפני קרה; כיסוי שתילים צעירים
−6°C עד −7°C כמעט כל איברי הצמח נפגעים; ירידת יבול משמעותית בשנה הבאה גיזום ענפים פגועים באביב; דישון מחזק
מתחת ל−12°C נזק חמור עד כדי השמדת העץ; אובדן עץ בוגר אפשרי הימנע מלשתול במיקום זה; שקול הסטה לזן עמיד

וודאו שהעץ לא נמצא בקרבה לעצים חולים או שטח מזוהם שעלול להשפיע על האיכות.

נטייה לסירוגיות (תנובת העץ משתנה משנה לשנה)

חלק מזני הזית נוטים להניב כמות גדולה של פרי בשנה אחת ובשנה שלאחר מכן כמות קטנה מאוד. תופעה זו מוכרת בשם “עומס מתחלף” (alternate bearing) – שנה של יבול כבד (שנת “אונים”) מובילה לשנה של יבול דליל (“שנת מנוחה”); ניתן למתן זאת על ידי דילול פירות ודישון אשלגן עלוי (ScienceDirect – Alternate Bearing). אם המסיק הוא חלק מפרנסה או תוכנית לטווח ארוך, כדאי לבחור זן עם תנובה יציבה יחסית.

טיפול קודם בעץ

עצים שמטופלים היטב (גיזום נכון, השקיה מספקת והדברה) יניבו פרי באיכות גבוהה יותר. במטעי זית בעל מסורתיים מומלץ להחיל 0.5 עד 1.5 ק”ג חנקן לעץ פעם בשנה, לקראת סוף החורף, באמצעות אוריאה, אמוניום סולפט או אמוניום ניטראט (Haifa Group – Crop Guide). ייחוד נוסף של הזית: גידולי זית רבים נמנעים מגיזום בארבע-חמש השנים הראשונות, מה שמאפשר לעצים להיכנס לייצור 2-3 שנים מוקדם יותר עם יבול טוב יותר מאשר עצים שגוזמים אותם בגיל צעיר (Mediterranean Garden Society). אם העץ גדל בצורה פראית או מוזנחת, ייתכן שהיבול יהיה פחות איכותי.

טיפ למגדלי זיתים

בחירת עץ נכון למסיק אינה רק עניין של מצב נוכחי, אלא גם של תחזוקה לטווח הארוך. הקפדה על השקיה, דישון וגיזום מסייעת לעץ להניב פרי טוב יותר בכל עונה. כדאי לזכור שפרדס זיתים בוגר בודד צורך כ-6 עד 10 מגליטר מים לשנה להקטר (גשם והשקיה יחד) – שווה ערך ל-6 עד 10 מיליון ליטר לדונם בוגר (Cambridge Experimental Agriculture). תכנון השקיה נכון הוא לא רק שאלה של איכות הפרי, אלא גם של כדאיות כלכלית לטווח הארוך.

 

 

מאמרים אחרונים

דילוג לתוכן