במשך 30 שנות עבודה כאגרונומית, נתקלתי באינספור פרויקטי בנייה שנתקעו בגלל בעיות עצים שניתן היה למנוע. המקרה שאני הולכת לשתף איתכם היום הוא דוגמה מושלמת לכך שהשקעה בסקר עצים מקצועי בשלבים המוקדמים של תכנון יכולה לחסוך לא רק זמן יקר, אלא גם עשרות אלפי שקלים. כאשר יזם נדל”ן פנה אלינו באמצע 2024 עם פרויקט פינוי-בינוי בתל אביב, הוא כמעט ויתר על הפרויקט כולו בגלל מה שנראה לו כ”בעיית עצים בלתי פתירה”. בזכת סקר עצים להיתר בנייה שביצענו בזמן, גילינו שרוב העצים באתר אינם מוגנים כלל.
הרקע: פרויקט שנראה כאבוד
היזם רכש מגרש בשכונת יד אליהו בתל אביב, עם תוכנית לפינוי שני בניינים ישנים ובניית מתחם מגורים חדש בן 8 קומות. בשטח היו 14 עצים בוגרים שנראו מרשימים, ויועצים קודמים אמרו לו שכולם מוגנים ושהוא יצטרך להגיש בקשות כריתה מסובכות שיקחו חודשים ארוכים. החשש המרכזי היה שהעיכוב יפגע בלוח הזמנים הכולל של הפרויקט, מה שיכול היה לעלות לו במאות אלפי שקלים בהוצאות מימון והחזקת הנכס.
הטעות הקלאסית: הנחות מוטעות על עצים מוגנים
כמו רבים אחרים, היזם הניח שכל עץ גדול הוא בהכרח עץ מוגן. זוהי אחת התפיסות המוטעות הנפוצות ביותר שאני נתקלת בהן. המציאות הרבה יותר מורכבת, והיא תלויה במספר גורמים:
- מין העץ: רק מינים ספציפיים מוגנים לפי פקודת היערות
- גיל ומצב העץ: עצים חולים או מסוכנים לעיתים אינם נחשבים מוגנים
- מיקום גיאוגרפי: תקנות מקומיות משתנות בין רשויות
- הקשר אקולוגי: עצים בודדים לעומת חורשה טבעית
היזם לא ידע על ההבדלים בין עצים מוגנים לעצים שאינם מוגנים, והוא פשוט קיבל את הערכת היועצים הקודמים כעובדה.
השלב הראשון: סקר מקצועי וזיהוי מדויק
כאשר הגעתי לאתר בפעם הראשונה, ביצעתי סקר בטיחות עצים מקיף שכלל מספר שלבים:
זיהוי מדויק של מיני העצים
התברר שמתוך 14 העצים באתר:
- 6 היו פיקוסים (Ficus)
- 4 היו דולבים הודיים (Platanus orientalis)
- 3 היו ברושים מצויים (Cupressus sempervirens)
- 1 היה אורן ירושלים (Pinus halepensis)
רק האורן נכנס באופן ברור לרשימת העצים המוגנים. הפיקוסים והדולבים, למרות גודלם המרשים, אינם מוגנים אוטומטית לפי פקודת היערות אלא רק במקרים מיוחדים של ערך היסטורי או נופי מיוחד.
הערכת מצב בריאותי ובטיחותי
הבדיקה הקפדנית חשפה ממצאים חשובים:
- שני הפיקוסים המרכזיים היו עם נזקי שורש משמעותיים בגלל עבודות תשתית קודמות, מה שהפך אותם למסוכנים
- שלושת הברושים סבלו ממחלת פטרייתית מתקדמת והיו במצב בריאותי ירוד
- הדולבים היו בריאים יחסית אך ממוקמים בדיוק במקום שבו תוכנן המבנה החדש
הממצאים האלה שינו לחלוטין את התמונה. עצים במצב בטיחותי מסוכן לא רק שניתן להסירם – הם חייבים להיות מוסרים, ללא קשר למעמד ההגנה שלהם.
התגלית המכרעת: רק עץ אחד באמת היה מוגן
לאחר ניתוח מקיף של כל הנתונים, המסקנה הייתה ברורה:
- 1 עץ מוגן (האורן) – דרש הגשת בקשת כריתה מסודרת
- 5 עצים מסוכנים – דרשו הסרה מיידית מטעמי בטיחות (לא נדרש רישוי מורכב)
- 8 עצים לא מוגנים – ניתן להסיר אותם במסגרת היתר הבנייה הרגיל
המשמעות המעשית ללוח הזמנים
במקום להגיש 14 בקשות כריתה נפרדות כפי שהומלץ ליזם בתחילה, הוא היה צריך רק:
- בקשת כריתה אחת לאורן (תהליך סטנדרטי: 4-6 שבועות)
- דיווח על הסרת עצים מסוכנים עם אישור אגרונומי (1-2 שבועות)
- תיעוד העצים הלא מוגנים בנספח הנופי בלבד
התוצאה: במקום 3-4 חודשים שהוערכו בתחילה, התהליך כולו נמשך פחות מחודש אחד.
כיצד מנענו את העיכוב: תהליך עבודה מקצועי
שלב 1: סקר מוקדם לפני תכנון סופי
ההחלטה המכרעת הייתה לערב אגרונום מוסמך כבר בשלב התכנון. במקום להמתין לשלב היתר הבנייה, הסקר בוצע עוד בשלב ההיתכנות הראשוני. זה אפשר לאדריכלים להתאים את התוכנית מראש ולמנוע התנגשויות מיzbעות.
היתרונות של זיהוי מוקדם:
- גמישות בתכנון: האדריכל יכול היה להזיז את המבנה מעט כדי לשמר את האורן היחיד שהיה מוגן
- הכנת מסמכים מדויקת: כל קבצי ה-DWG כללו את המצב האמיתי מההתחלה, ללא הטעויות הנפוצות שעיכבו פרויקטים אחרים
- תקשורת יעילה עם הרשויות: הגשת מסמכים נכונים במהלך הראשון חוסכת חודשים של עיכובים
שלב 2: תיעוד מקצועי ומדויק
כל עץ תועד בקפדנות:
פרמטרים שנמדדו:
- קוטר גזע בגובה 1.3 מטר (DBH)
- גובה משוער של העץ
- קוטר הכותרת
- מצב בריאותי כללי
- סימני מחלות או נזקים מכניים
- מערכת שורשים נראית לעין
- רמת סיכון בטיחותי (1-5)
התיעוד המקצועי הזה היה קריטי כאשר הגענו לשלב ההגשה לרשויות. פקיד היערות ראה מיד שמדובר בעבודה מקצועית ומדויקת, מה שהאיץ את תהליך האישור.
שלב 3: אסטרטגיית הגשה חכמה
במקום להגיש את כל הבקשות בבת אחת, יצרנו אסטרטגיה מדורגת:
- דיווח מיידי על עצים מסוכנים (שבוע 1): הגשנו דיווח על 5 העצים המסוכנים עם תמונות, מדידות ואישור אגרונומי מקצועי. קיבלנו אישור להסרה תוך 10 ימים.
- בקשת כריתה לאורן (שבוע 2): הגשנו בקשה מסודרת לרישוי כריתה עבור האורן, עם הצעה לנטיעת 3 עצי תחליף מתאימים למרחק 50 מטר מהמגרש.
- תיעוד העצים הלא מוגנים בנספח הנופי (שבוע 3-4): שילבנו את 8 העצים הלא מוגנים בתיעוד הכללי של היתר הבנייה, כפי שנדרש.
התוצאות המדידות: חיסכון בזמן ובכסף
חיסכון בזמן
תרחיש מקורי (לפי הערכת היועצים הקודמים):
- הגשת 14 בקשות כריתה: 2-3 חודשים
- טיפול בהתנגדויות ובירורים: חודש נוסף
- סה”כ: 3-4 חודשים
תרחיש בפועל (עם הזיהוי המוקדם):
- דיווח על עצים מסוכנים: 10 ימים
- אישור כריתת האורן: 4 שבועות
- תיעוד העצים הלא מוגנים: מקביל להיתר הבנייה
- סה”כ: פחות מ-6 שבועות
חיסכון: כ-10 שבועות (יותר מחודשיים וחצי)
חיסכון כספי
העיכוב שנמנע חסך ליזם:
- עלויות מימון: 10 שבועות של ריבית על המשכנתא שנלקחה לרכישת המגרש – כ-85,000 ₪
- הוצאות אחזקה: תחזוקת נכס ריק, ארנונה, ביטוח – כ-25,000 ₪
- אגרות מיותרות: 13 בקשות כריתה שלא הוגשו × 1,500 ₪ = 19,500 ₪
- זמן צוות: שעות עבודה של אדריכלים ויועצים שנחסכו – כ-30,000 ₪
סה”כ חיסכון משוער: כ-160,000 ₪
לעומת זאת, עלות הסקר המקצועי המוקדם שביצענו הייתה 8,500 ₪ בלבד – החזר השקעה של כ-1,900%.
הלקחים המרכזיים מהמקרה
1. זיהוי מוקדם חוסך זמן וכסף
אין תחליף לסקר מקצועי בשלבים המוקדמים. לוח הזמנים של היתר עצים מתחיל לספור הרבה לפני היתר הבנייה עצמו.
2. לא כל עץ גדול הוא עץ מוגן
הבנה מדויקת של החקיקה והמצב הבריאותי של העצים היא קריטית. הנחות מוטעות עלולות לעכב פרויקטים שלמים ללא סיבה.
3. מומחיות אגרונומית היא השקעה, לא הוצאה
כאשר אני מספרת ללקוחות פוטנציאליים שסקר מקצועי עולה 7,000-12,000 ₪, חלקם חושבים שזה יקר. המקרה הזה מוכיח שזו השקעה שמחזירה את עצמה פי עשרות ויותר.
4. תיעוד מקצועי מאיץ אישורים
פקידי יערות עובדים עם עשרות בקשות בו-זמנית. כאשר הם מקבלים תיעוד מקצועי, מדויק ומסודר, התהליך זורם הרבה יותר מהר.
שאלות נפוצות על זיהוי מוקדם של עצים להסרה
ש: מתי הזמן הכי טוב לבצע סקר עצים? ת: ככל שמוקדם יותר, כך עדיף. באופן אידיאלי, עוד לפני התחלת התכנון האדריכלי המפורט. זה נותן למתכנים את המידע הדרוש להתאים את התוכנית מראש.
ש: האם יכול להיות שעץ שנראה בריא הוא בעצם מסוכן? ת: בהחלט. נזקי שורש, מחלות פנימיות ובעיות מבניות לא תמיד גלויות לעין. זו בדיוק הסיבה שצריך אגרונום מנוסה לבדיקה.
ש: כמה זמן לוקח לקבל אישור להסרת עץ מסוכן? ת: עם תיעוד אגרונומי נכון, התהליך יכול להיות מהיר מאוד – בין שבוע לשבועיים. ללא תיעוד מקצועי, זה יכול להימשך חודשים.
ש: האם כדאי לנסות “לעקוף” את החוק ולכרות בלי רישוי? ת: בשום פנים ואופן לא. הקנסות על כריתה בלתי חוקית מגיעים למאות אלפי שקלים, בנוסף לסדר הפסקת עבודה שיכול לעכב את כל הפרויקט לחודשים או שנים. ערעור על סירוב כריתה הוא תהליך חוקי וסביר הרבה יותר.
סיכום והמלצות לפעולה
המקרה שתיארתי כאן הוא רחוק מלהיות יוצא דופן. במהלך שנות עבודתי, ראיתי עשרות פרויקטים דומים שבהם זיהוי מוקדם ומקצועי חסך זמן, כסף ומתח רב. המפתח להצלחה הוא תמיד אותו דבר: הכירו את המצב האמיתי בשטח לפני שמתחילים לתכנן.
המלצות מעשיות:
- תזמנו סקר עצים מוקדם: עוד לפני שהאדריכל מתחיל בתכנון המפורט
- השקיעו באגרונום מנוסה: הניסיון עושה את כל ההבדל בזיהוי נכון של מצב העצים
- תעדו הכל בקפדנות: תמונות, מדידות, מפות – כל פיסת מידע עוזרת
- היו יזומים עם הרשויות: אל תחכו שיבקשו מכם מידע, הגישו הכל מראש
- התייעצו לגבי אסטרטגיית הגשה: לא כל הבקשות צריכות להיות מוגשות ביחד
אם אתם עומדים בפני פרויקט בנייה ויש עצים בשטח, אל תניחו הנחות. גם אם נראה לכם שאתם “יודעים” מה המצב – השקיעו בסקר מקצועי. כפי שראינו במקרה הזה, ההשקעה הקטנה הזו יכולה לחסוך לכם חודשים של עיכובים ועשרות אלפי שקלים.
רוצים לוודא שהפרויקט שלכם לא יתקע בגלל בעיות עצים? צרו קשר עוד היום לייעוץ ראשוני ללא התחייבות. עם 30 שנות ניסיון בתחום, אני יכולה להעריך במהירות את המצב ולהציע לכם את הדרך היעילה ביותר להתקדם.
